ים של זכרונות

קוראים לי עמית בלנק, הייתי המפקדת האישית של ים בהכשרה. מההתחלה משהו באדישות המצחיקה, בעשייה שלה לא בשביל שייראו, אלא לעשות מהלב- ילדה שכל כולה אותנטיות טהורה. אלו דברים שפשוט גרמו לרצות להיות מפקדת יותר טובה בשביל חיילות כמוה ונתנו לי משמעות למה שאני עושה. בסוף ההכשרה החלטתי להעניק לה את הכומתה שלי,

תמיד אמרנו שאפשר לסמוך על זה שגם אם אף אחד מהחברים לא ירצה לצאת איתנו לבלות, תמיד אפשר לצאת שנינו לתל אביב. וכל ערב כזה יצר סיפורים שהיינו מספרים לכל החברים חודשים אחר כך עם הזמן בצבא נהיינו עייפים ולא יצא לנו לעשות את זה. בפעם האחרונה דיברנו על זה שחייב להחזיר את ההרפתקאות בתל אביב אני מצטער שלא הס

יום האזכרה, יום רביעי שהיה….. היום 6 לדצמבר אבל עבורי עדיין ה -7 לאוקטובר. היום יום ה 30 שלך ימי,בעצם 60. לפעמים הזכרונות מעלים בי חיוך, רוב הזמן געגוע וכאב. אבל התחושה הגוברת מכל, זה חוסר האונים והמחנק מהמחשבה שאת לא אתנו כעת ולעולם. מנסה להתחבר אלייך דרך הצלילים שלהם הקשבת, דרך סיפורים שעלייך מספר

22 May 2003 – 07 October 2023 …..a very treasured friend of @xliv1715x and a very treasured friend to many, many more. Today my thoughts are with you @anat12345anat and the rest of your family. Suffering the loss of a child is a grief that no parent should be made to endure. It goes against the

ימים ההם קצת אחרי ה -7/10/23, הגיעו אנשים, היו דיבורים. האנשים שבאו , האנשים שאיתם דיברנו, האנשים שהכרנו, והאנשים שלא. אנשים שהיו בסביבת נחל עוז. אנשים שלבשו מדים וגם אנשים שלא. כל סוגי האנשים, היו כאלו גם עם דרגות וסמלים. ואני הבהרתי לכולם שאני לא צריכה חיבוק, וגם לא מעוניינת בנחמה, הבהרתי זאת לכל